האח הגדול 2: סער שיינפיין, לרחם או לשנוא?

כה אמר הכהן אלירז: מי שלא עבר במהלך העונה שום תהליך, עף מזמן. מי שעבר תהליך ונתקע, שורד אך בקושי. אז מי לדעתכם המודח הבא?

סער שיינפיין. בכל פעם שאני אומרת לעצמי, איזה מסכן, הוא בא ומוכיח לי שהוא ראוי לכל מכה שנופלת עליו. אתמול במהלך הפרק הוא הגיע לשיאים של טמטום וולגריות, לצד שיאים של אומללות. כך או כך, זה לא חומר לגמר: זה אדם שהתפורר לאורך העונה.

יפה אמר אלירז שכל מי שסרב להתגמש במהלך השהות באח הגדול כבר לא נמצא כאן. אמנם זו תובנה שיכולה לסכם גם כל מחזור טירונות/טיול בהודו/לימודי משחק בבית צבי, ולא מדובר- זהירות, אמירה חתרנית- במילים מפי יורשו של הגאון מוילנה, אבל יש צדק בקביעתו של אלירז. מי שצרחה "ככה אני, לא דופקת חשבון", צורחת עכשיו אל המראה בקריית עקרון. מי שהתעקש להפליץ שוב ושוב בתור אמצעי לביטוי אישי, חזר לתקן מחשבים בנוה מונוסון. ואילו צביקה ויענק'לה נאלצו, בזה אחר זה, לקלוט לחיקם את השתיים שלא טועות אף פעם.

לפי המשוואה הזאת, המודחים הבאים יהיו איילה, ארז וסער. אמנם אי אפשר לומר שלא הצליחו להתגמש כלל, כי שלושתם הגיעו עם תדמית: איילה "תמיד בשליטה" רשף, ארז "יש לי כוחות על" דה דרזנר, וסער "בוכה רק במלחמות" שיינפיין. שלושתם, בניגוד לקודמיהם, הצליחו לעבור תהליך כלשהו: איילה הבינה שאין לה ברירה אלא להתמזמז עם סער. סער הבין שהבין שנכנס למשחק שגדול על מידותיו. ארז הבין שהוא צריך לשטוף את הכלים שמהם אכל. אין לזלזל בתובנות הללו: כל אחד מהם הבין שיש דברים שהוא לא מבין, וזאת התחלה של כל הארה.

אבל מה, שם הם נתקעו. איילה לא מסוגלת לקחת את התובנה הזאת הלאה, ולהפסיק להעמיד פנים כל הזמן. להערכתי כנות זו משימה שגדולה עליה. אם לשפוט לפי מה שאמרה על אחותה בפרק שעבר ("ראיתם איך אחותי התרגשה? היא אף פעם לא מתרגשת"), האחיות רשף חושבות שפאסון זה כוח. מההתנהלות הרומנטית שלה מול סער משתקפת אישה די תקועה בסך הכל, שמתקשה לקיים דיאלוג רגשי עם הסביבה. וכמו בחיים, כך באח הגדול. מגיע השלב שבו שליטה עצמית היא חיסרון.

גם ארז נתקע עם הדמות המגוחכת והאנטי טלוויזיונית שלו, שמשחקת משחקי "איזה משוגע אני" בכאילו. הכי בכאילו. הקהל רוצה לראות את ארז קולט לפתע שהפרוגרם שלו זה שיא הנרקיסיזם, או לפחות מתנצל בפני אלין. ארז, לעומת זאת, משוכנע שהקהל מת לראות אותו מחופש לליצן שמדבר עם עצמו. גיחי גיחי. אגב, גואל צודק: הוא הראשון שקלט שארז משחק כ-ל הזמן ובגלל זה ארז כל כך סולד ממנו.

וסער? סער זה מקרה טראגי . השידור החי של אתמול קבר אותו סופית. אני מניחה שהיו לא מעט חמומי מוח כמותו שחשבו ש"טוב שהוא מכניס לעוכרת ישראל הזאת", אבל מי שעיניים בראשו, ראה שיקוף מאוד מכוער של ה"ציוני" המפוחד, שתוקף מתוך רגשות אשם.

מה שעצוב הוא שסער, בניגוד לארז ואיילה, בורך בקצת יותר רפלקסיביות. הוא מבין שהוא מנוצל ומושפל במשחק, שהוא פיון, שהוא טועה ושהוא פוגע באהובה שחיכתה לו עד לא מזמן בחוץ. כשיצא מהאח הגדול הוא יבין שכבר איבד אותה, ושכל עם ישראל ידע את זה לפניו. אני לא בטוחה מה יקרה לקריירה המקצועית שלו אבל אפעס, לא נראה לי שדברים טובים. כאפה אחרי כאפה, ובעבור מה? הוא לא באמת מסוגל לגדול ממשברים. הוא מתפרק. לכן הוא לא חומר לגמר, וגם אם בטעות ישתרבב לשם, לא צפויה ממנו כל סכנה. כמו בנובלה, כך גם בריאליטי: גיבור שלא עובר תהליך הוא גיבור לא מעניין.

ולמרות מה שאמרתי כאן, הראשונה שתעוף (אם תועמד) תהיה כנראה הילה. עם כל הכבוד לפואטיקה של אריסטו, בסיבוב הזה ינצח דארווין. ואם כבר הזכרנו את דארווין, אני חייבת להעיר לסיום כי ההערצה לאלירז חצתה מזמן את גבול הטעם הטוב. בחור חמוד, סבבה. פרגנתי לו עוד כשהאחות הקטנה לא ידעה מי זה. אבל מכאן ועד הסגידה הפתטית הזאת? זאת כנראה ההוכחה שמוצאו של האדם אינו מן הקוף, כי אם מן הכבשה: זאת שהולכת עם העדר.

מקור : MSN