חשבתם שארז דרזנר, החירש המפורסם בארץ ומהבולטים במתמודדי "האח הגדול", איך לומר, קצת משונה? לא הכרתם את אחיו. תומר דרזנר עוקב בדבקות אחר מעשי אחיו, מתקשר אתו דרך המסך בשפת הסימנים, ומבטיח שקהילת החירשים עוד תסגור חשבון עם גואל. ריאיון עם "אקסייט"
דרזנר האח אינו מסתפק רק בצפייה בערוץ 20, המשדר 24 שעות ביממה מבית האח. למעשה, מסתבר שאחיו ממש מתקשר אתו בזמן התכנית: "הספקתי לשוחח אתו רק עשר דקות לפני שלקחו אותו לתכנית, ובדקות האלו סיכמנו בינינו את הסימנים שהוא יעשה כשירצה להעביר לי מסרים כשהוא בתכנית. בכל פעם שהוא מניח את היד על הלב הוא חושב על מיכל החברה. אגרוף על הלב זה כשהוא חושב עליי כי זה סימן של גבר. אני והוא לא צריכים לדבר, אנחנו מתקשרים דרך העיניים. היה קטע למשל עם מעיין חודדה, כשהיא עשתה את אחד הבלגנים שלה, הוא סימן לי על החזה וחייך. יש עוד סימן אחד שסיכמנו שאם יש בלגן בבית והוא צריך את ההתערבות שלי מבחוץ, הוא יעשה את זה. עד היום לשמחתי הוא לא עשה את הסימן, אז זה אומר שבינתיים הכול בסדר".
אתה לא מרגיש שהדיירים האחרים מתייחסים אליו כאאוטסיידר?
"אני חושב שהדיירים צבועים. הם יודעים להראות שהם מתחשבים בו רק כשיש שידור חי, פתאום הם מתרגמים לו, אבל ביום-יום הם מתעלמים ממנו הרבה פעמים. זה כמו שהדיירים יראו בן אדם עם כיסא גלגלים שמנסה לעלות במדרגות, והם ינסו לעזור לו רק כי רואים אותם. גם לארז הם צריכים לעזור, הלו, מה לא הבנתם? הבן אדם לא שומע! אז למה לא לשתף אותו? אחרי זה הם לא מבינים למה הוא הולך באמצע השיחות שמנהלים אתו. הוא לא רצה רחמים, הוא לא רצה לבקש שיתרגמו לו כל הזמן, ולכן העדיף ללכת באמצע. אבל אין דבר, ואללה אישי, אחי מסתדר גם ככה".
ארז דרזנר, דוגמן לשעבר, סומן כבר מתחילת העונה כאחד המועמדים המובילים, ובבורסת ההימורים מדברים עליו ועל אלירז שדה כמי שיתמודדו בפוטופיניש על קו הגמר. דרזנר, בחור בן 31 מחיפה, או "דה דרזנר", כך הוא מכנה את עצמו, הוא ללא ספק הזוכה הגדול במיתוג עצמי מבין כל הדמויות בבית האח.
הוא הדמות הכי ססגונית אך גם שנויה במחלוקת, "שרוטה" בעיני רבים ומשעשעת עבור אחרים.
בעיני רבים מהצופים, ארז הוא עוף מוזר, ולעתים מנותק מהמציאות. כשמכירים את אחיו הקטן תומר (28) - כאמור, גם הוא לוקה בשמיעתו - מבינים מהר מאוד שה"שריטה" עוברת במשפחה, אבל כמוה, גם המוטיבציה להצליח, למרות הליקוי. מלבד היותו של תומר אח של, הוא גם סטודנט למשפטים במכללת נתניה, גולש גלים, שחקן בליגת קט-רגל, ואם זה לא מספיק, הוא גם מנכ"ל של חברת הפקות שהקים לטובת קידום נושא החירשות.
"אין ספק שאנחנו חייבים הרבה מאוד להורים שלנו", אומר דרזנר הצעיר. "אמא שלי היא האישה החזקה ביותר שנתקלתי בה. היא עברה המון דברים בחיים שלה. דוגמה מרכזית לכך היא ההתמודדות שלה עם לקות השמיעה שלי ושל ארז. בזמנו, היה חוסר מודעות לעניין, לפני עשרים שנה חשבו שחירש הוא מפגר. המילה 'חירש' הייתה מילה מרתיעה מאוד. למשל, אותי חשבו להכניס לגן של מפגרים, ואמא שלי אמרה שהבן שלה לא ילך לגן של מפגרים ושהיא מעדיפה שהוא יישאר בבית. היה לה ריב גדול עם משרד החינוך על כך. לאחר כמה זמן היא הסכימה
"כשעשו לי אבחון גילו שדווקא ניחנתי באינטליגנציה גבוהה. אם אמא שלי לא הייתה נלחמת בשיניים ומתעקשת שאני לא מפגר, אני לא יודע מה היה קורה אתי היום, וכך היה גם בנוגע לארז. בתיכון אמא שלי אמרה שאני יכול לעשות בגרות, ודחפה אותי לזה, והעובדה שאני היום סטודנט היא בזכותה. אבא שלנו, שנפטר ב-2005, עבד קשה מאוד, ובכל זאת מצא את הזמן לדאוג לנו לכל מה שהיינו צריכים. היו לו ולאמי הרבה חששות בנוגע אלינו, אבל הם הצליחו לחנך אותנו על הצד הטוב ביותר".
דרזנר מספר שאת דרכו לתוך בית "האח הגדול" החל אחיו עוד בעונה הראשונה, אז ניסה להתקבל ונדחה. "הוא עבר הרבה שלבים ואודישנים, והיה קרוב להיכנס לתכנית של הבובלילים", מספר דרזנר. "לקראת הסוף הם קצת נרתעו כנראה. הפעם חברים שלו הציעו אותו להפקה; ודווקא עכשיו, בעונה הזו, כשפנו אל ארז מההפקה, הוא קצת חשש להיכנס לתכנית. הוא התייעץ אתי, כמו שהוא עושה לפני שהוא מקבל הרבה החלטות חשובות בחיים שלו, ואני אמרתי לו: 'אתה לא מבין מה יש לך בידיים, "האח הגדול" תפור עליך, זה מתחבר לאישיות שלך'. הסברתי לו שהתכנית מראה לבן אדם מי הוא באמת. הזכרתי לו שגם כשהוא רצה להיכנס לעולם הדוגמנות לא האמינו שיכול להיות שחירש ישתלב בתעשייה הזאת, והוא הוכיח שהוא יכול להשתלב. אמרתי לו: "אל תרים ידיים, הרגע הזה הוא הזדמנות של פעם בחיים. אל תבוא עם ציפיות, ויהי מה".
איך ארז השתכנע בסופו של דבר להצטרף לתכנית?
"ראשית, הוא רצה לעורר את המודעות לעולמם של החירשים; ושנית, היה לו חשוב להעביר מסר לצופים בעניין של תזונה נכונה. הוא גם ראה בזה הזדמנות ליחצן את חנות הבגדים שהחלטנו לפתוח. אין יום שהוא יוצא מהבית ולא שואלים אותו איפה השיג את הבגדים שלו. אם אתם רוצים לדעת את התשובה, תצטרכו לבוא לחנות שנפתחה ותגלו".
דרזנר דוחה את הטענות כאילו אחיו לוהק לבית על משבצת החריג בשל לקות השמיעה שלו: "הוא שם בזכות הכריזמה והביטחון העצמי שלו כי הוא אדם דוגרי שאומר את האמת בפנים. הוא לא סובל צביעות, ויותר מהכול - אני יכול להעיד בתור אח שהוא נשמה גדולה ויש לו לב רחב".
אלא שדווקא האח ארז, שטען כי הוא לא רוצה להיכנס לבית כשונה, נשבר לאחר פחות מחודש כשרוב דיירי הבית התייצבו נגדו, נשא נאום, והודה בו: "כן, אני שונה". "ארז הגיע לסיטואציה של הורדת המסכה בעקבות הקשיים שהיו לו עם הכניסה לתכנית", מפרשן דרזנר. "ארז בא כדי להראות שהוא שווה לכולם. הדיירים לא ראו בו שונה, ומבחינתם הוא היה כשומע לחלוטין. היו כמה קטעים שגרמו לו להישבר. בכל פעם שהדיירים היו בחצר ודיברו, אף אחד לא חשב לשתף אותו. אני שואל האם זה אטימות או משחק מצד הדיירים?"
בסיר הלחץ שנקרא "בית האח הגדול" הדיירים נכנסים על בסיס יומי, שלא לומר שעתי, לחיכוכים ולסכסוכים זה עם זה. גם ארז זכה לעמוד במוקדם של כמה עימותים. נושא כמעט קבוע שבגינו ארז זוכה לשלל תגובות כועסות והשתלחויות משאר הדיירים הוא משטר התזונה הנוקשה והתובעני שלו, שגוזל מהם תקציב. כך למשל דרש דרזנר לקבל בכל בוקר ארוחת בוקר הכוללת לא פחות מעשר ביצים ולאכול ארוחה הכוללת חמישה סטייקים של חזה עוף. לא פעם כינו הדיירים את דרזנר "אנוכי, אגואיסט ומטורף על הגוף שלו".
בעיני האח תומר, אין שום פסול בדרישותיו של אחיו: "אני לא מבין למה נוצרה לו תדמית של אגואיסט. ארז חי בבית כמו שהוא חי בחוץ. הוא קיבל תקציב, וראה לנכון לאכול כמו שהוא רגיל, כל עוד לא העירו לו. האם מישהו בא אליו בתחילת התכנית ואמר לו: 'ארז אתה מגזים עם האוכל?' בינם לבין עצמם הם ריכלו עליו ולכלכו עליו, אבל הם מעולם לא אמרו לו את זה בפנים".
דרזנר מודה שאחיו נכנס לבית חמוש באסטרטגיה, ונאלץ לשנותה ככל שחלף הזמן: "לקויי שמיעה באים מקהילה סגורה, וקשה לנו להיפתח בקלות. ארז גילה על עצמו הרבה דברים בתכנית הזאת, והבין עד כמה חשוב להיפתח. בנאום ההוא, כשהוא אמר שהוא מוריד את המסכה, זה הרגע שהוא נשבר נפשית והבין שמסתוריות היא לא כוח. הוא נכנס ככה לבית כי הוא חשב שזה יעורר סקרנות בקרב הצופים בחוץ, אבל בתוך הבית רוצים לראות את הפתיחות של הדיירים, וארז לא קלט את זה עד אז".
לדעתך, הנאום השפיע על דיירי הבית?
"הוא השפיע חלקית. רוב הדיירים באו לשחק את המשחק, אך רובם לקחו ללב והבינו עד כמה הם היו אטומים כלפי ארז כבן אדם חירש. אולי כי הם לא נתקלו בבן אדם כזה בחייהם. הם לא נתנו לו את הנגישות שהייתה חסרה לו. אני מודה לצופים שהאמינו בי כשביקשתי שישאירו את ארז כשהוא היה מועמד להדחה. ואללה אישי, הוא נשאר ויהי מה".
אתה באמת חושב שההתנהגות של הדיירים בבית אמיתית ולא חלק מהמשחק?
"גואל בא לשחק את המשחק נטו, אין לי שום טיפת כבוד אליו. כל הקהילה שלי מחכה שהוא רק יצא כבר כדי שישמע מה באמת חושבים עליו. אני תומך במה שאביב אמר עליו - שהוא ערמומי. גואל אמר על עצמו שבשנים האחרונות הוא נשאר כל הזמן בבית ואין לו חברים, מה הפלא? כך הוא יישאר גם אחרי התכנית. גואל פיקח מאוד, ולכן הוא חשש להתקרב לארז. ארז קלט שגואל משחק את המשחק, שהוא מוליך את כל הדיירים כמו עדר כבשים באף, שהוא לא אמיתי".
הטענות של דרזנר על אטימות מצד חלק מהדיירים כלפי אחיו לא הסתכמו בכך. גם תורה של אלין הצעירה הגיע: "אלין אמרה שלארז יש קול מפחיד ושהוא צועק כשהוא מדבר. זה שהוא מרים את הקול לא עושה אותו מפלצת, הוא פשוט לא שומע את עצמו. משפטים כאלו מרתיעים את החירשים מלדבר, וזה מעציב אותי כי אני מאמין שחירשים צריכים לדבר".
"בהפקה אוהבים אי-ודאות, בימים הראשונים הקהל הימר שארז ייקח את המיליון, לפני נאום המסכה קטלו אותו, והיום שוב הוא מועמד למיליון, אז זה כל הזמן משתנה. בהתחלה אלירז היה חברותי מאוד ואז הוא הסתכסך עם דיירי הבית, אפילו הקים לו מחנה. אם היית שואל אותי לפני חודש, הייתי אומר שאלירז הוא לא אחד שיקים מחנה ולכן אי אפשר לדעת.
"ארז אוהב לשחק כשזה בא בספונטניות, ויש הרבה קטעים שהוא לא חושב פעמיים ואומר הכול בפנים לדיירים. הוא גם משכין שלום בבית כי זה בא מהבית שלנו, אנחנו מאמינים בשלום וביישוב סכסוכים. ארז הבטיח לי שהוא הולך עד הסוף ולא מרים ידיים, הוא גם אמר את זה בתכנית. הרבה אנשים מצפים ממנו להצליח, כמו כל קהילת החירשים שתומכת בו. לכן אמרתי לו: 'אתה תצא רק כשהקהל יוציא אותך'. אני אישית לא הייתי שורד שם חמש דקות, אבל ארז חזק מאוד כי הוא רואה את העולם בשחור ולבן. הוא לא יודע מה זה צבע אפור".
אם למישהו נשארו ספקות בעניין מעמדו של ארז בתכנית, החיקוי שהוא קיבל ב"ארץ נהדרת" הוא החותמת הסופית, שמוכיחה כי הוא אכן אחד הפייבוריטים של העונה הנוכחית. "אני מפרגן לאלי פיניש, הוא תותח", מתמוגג דרזנר. "אני מקבל המון פידבקים, ואפילו אהדה לארז. החיקוי הוא בזכות זה שארז הוא בן אדם מעניין מאוד. רק חבל שאין כתוביות ב'ארץ נהדרת', יש פה ניגוד - מחקים אותו, והקהילה שלו לא יכולה לשמוע".
מה שהקל בוודאי על פיניש את מלאכת החיקוי הוא השימוש התכוף של ארז בביטויים מסוימים, שכבר נהיו מזוהים עם שמו ועם דמותו, כגון "אנרגיות חיוביות" ("זו הדרך שלו לנסות להוציא מהם את הצד הטוב שלהם"), "אקסייט", "ויהי מה" ("אני לא זוכר שהוא אמר דבר כזה לפני התכנית, אבל כנראה בתכנית הוא נקלע לסיטואציות שדרשו את זה"), "חוסר ודאות", והוא אף שאל מפותנה את הביטוי "ואללה אישי" ("מותר לו להתלהב ולאמץ את המילים האלו, לא?").
"ארז מייצג את הביטוי 'כנגד כל הסיכויים'", אומר דרזנר. "לא האמינו שחירש יתמודד בתכנית ראליטי. אם היית שואל את האנשים לפני התכנית, היו אומרים לך: 'אתה נורמלי? הוא יעוף אחרי שבוע'. היום ארז הצליח לשנות את הסטיגמה על האדם החירש. בלי קשר, הוא מביא הרבה צבע לבית, הוא סוחף כמו רכבת הרים, הוא הצליח להוציא מהצופים את הכי הרבה רגש, כולל בכי, שמחה וגם שיגעונות ועצבים".
חוץ מארז, לאילו דיירים הכי התחברת בבית?
"הכי אהבתי את סתיו, ששימשה לו אוזן קשבת וקלטה את טוב הלב שלו. כל הדיירים שהודחו היו הכי קרובים לארז, ואני מרגיש שארז עומד מול כל הצביעות בבית, בעיקר של גואל. אהבתי את הסובלנות של יוסף, אהבתי שאביב היה הראשון שחיבק את ארז אחרי שהוא בכה. עם כל מעשי הקונדס שאביב עשה, יש לו לב גדול. אני גם אהבתי מאוד את תמרה כי היה לה לב רחב, ראיתי את זה בעיניים שלה".
לאחרונה התפצלו דיירי הבית לשני מחנות, בראשות סער ובראשות אלירז, ולהפתעת המשפחה, ארז בחר להצטרף לצד של סער. "בתחילה לא חיבבתי את סער", אומר דרזנר. "הייתי בטוח שככה גם ארז מרגיש. בהתחלה הם באמת לא הסתדרו, אבל להפתעתנו הרבה, במשך הזמן סער התגלה כאדם חזק מבחוץ, ועם הרבה רגש בפנים, ואני חושב שבגלל זה ארז התחבר אליו בסופו של דבר. בעיניי הוא הפתעה בתכנית. אלירז הוא בן אדם עם נשמה. הוא מייצג את הטיפוס הישראלי, ולכן אנשים מבחוץ מתחברים אליו.
"אלירז הוא בן אדם עם נשמה. לדעתי השניים היחידים בתכנית עם נשמה הם ארז ואלירז. אבל אני אגיד לך מה ההבדל ביניהם: אני שואל, מה אלירז מביא מעצמו? הוא אמיתי, אבל איזה אישיות משלו הוא מביא? הוא מייצג את הטיפוס הישראלי ולכן אנשים מבחוץ מתחברים אליו, אבל אנשים כמוהו לא חסרים בחוץ".
למה בכלל ארז שינה את שם המשפחה ל"דה דרזנר"?
"הוא שהה בצרפת במשך שנה, ובזמן הזה התחבר לתרבות הצרפתית והפך את זה לחלק משמו".
בני משפחת דרזנר נרתמו כולם למען ארז, והם ממש לא מסתפקים בלשלוח אס-אם-אסים לארז. תומר למשל הדפיס פוסטרים של אחיו עם המסר הרוחני "אנרגיה חיובית". הקמפיין למען אחיו הגיע גם לפתחו של ראש עיריית חיפה יונה יהב, והוא הבטיח לתמוך: "אני נפגש עם הרבה נציגים של חירשים, כדי לקדם אותו, ובכלל עם אנשים שתומכים בו. אני מגיע למקומות ועורך מסע הסברה לנוער כי אני רוצה להדגיש שארז הוא אדם שמביא אתו אג'נדה שאומרת: 'אם תרצו אין זו אגדה'".
עד כמה חשובה בסופו של דבר הזכייה במיליון?
"המטרה היא קודם כול שיגיע לגמר, ואז כולנו נגיד... ויהי מה!"
מקור : NRG
No comments:
Post a Comment