בהכתרתו של אלירז למנצח העונה, הצביע הקהל בעד הקול השפוי ונגד מדיניות הריב והמדון. עם ישראל, הפתעת לטובה
רודף שלום. אלירז
"אי אפשר רק להתפייס כל הזמן" (סער מסביר ללינוי בר-גפן למה הוא מתנהג כמו בהמה)
ברוח התודות והפרגון (שהיה לפחות חצי-מזויף, כמו כל פרגון) שעפו לכל עבר, זה הרגע לומר תודה לאח הגדול. כן כן, לאח הגדול. שיטת חמש ההצבעות בערב אחד אולי קורעת לנו את הארנק מפאת הסימוס ההדרגתי, אבל בהחלט מוכיחה את עצמה בתור מתכון לגמר שהוא מסטיק טעים ומהמם, שלא מזכיר בכלום את השיממון שרדף את התוכנית הזו במשך שבועות, ומחזיק מעמד גם אחרי שעתיים.
האח הגדול 2 - כל הכתבות
אלירז שדה הוא הזוכה בגמר האח הגדול 2
שי גולדן נזכר לכמה רגעים שהוא אוהב את העם והמדינה
צבא המעריצים של אלירז הגיע מוכן
כמה כסף הרוויחו בגמר האח הגדול?
איך הפך אלירז למוביל הבלתי מעורער של העונה
רוצים להיות אלירז - דומים יותר לסער
אלירז שדה - מסתכלים עליו ורוצים לראות אותנו
אלירז שדה - ניצחונו של מחנה השלום
"גם גבר, גם בוכה, ראית מה זה?" (אלירז ללינוי בר-גפן, מתמצת את עצמו בשתי מילים)
אחרי עונה ארוכה של אהבות אסורות, אלימות אסורה, והרבה ריבים מותרים, הצפוי היה רב על הגלוי. ידענו מי ייצא ראשון, מי תצא שנייה, מי כמעט תתעלף על הפוני של עצמה כשהיא תגיע למקום השלישי, וגם מי יזכה, ואפילו כמה מגיע לו. לא רק שידענו, גם כל התרחישים היו תלויים בסך הכול בנו, באצבעותינו החרוצות, ועל פי הקונספירציות גם בקמצוץ של מהמרים פרועים. ולכן הגמר הזה היה מופת של יצירת מתח שאין לו הצדקה, התמחות שהריאליטי הכי מושקע בארץ מטפח בשנים האחרונות באדיקות.
גואל, פותנה ואלין - זה גם בשבילכם. אלירז מוביל את המחנה לנצחון
"ככה אני חיה את חיי, דרך השלום ולא דרך המלחמה" (אז זו באמת סוגה עילית! פותנה פוליטית)
למה בכל זאת צפינו בו? כי כמו שהגמר של שפרה ובובליל דיבר על מלחמת תרבות, כך גם הקרב של סער באלירז ביטא מאבק גדול יותר, כזה שאנחנו חווים גם על הכביש, ובבנק, ולאן שלא הולכים אנשים כשהם מניחים את האיי-פון ויוצאים להתחכך בהמון. הגמר הזה לא היה רק ניצחון של אלירז, אלא גם ניצחון של גואל, אלין ופותנה. העובדה שהערס ההורס ניצח למרות שכל אחד מהם היווה איום פוטנציאלי על קהל המסמסים שלו, מרשימה לא פחות מהעובדה שהוא סחב את כולם על גבו עד הגמר. גבירותיי ורבותיי, אני יודעת שכבר אין צורך בדמגוגיה ושקווי ההצבעה נסגרו, ובכל זאת אני מבקשת לציין שאלירז אינו רק חתיך, ולא רק שחקן נשמה – אלירז הוא שחקן קבוצתי. מחנה שלם ניצח אתמול, ואפשר לקרוא לו מחנה השלום. מול סער, הבחור עם המגן דוד על השרשרת וגסות הרוח בלב, ניצחו אלירז, שאין לו עמדות פוליטיות, אלין, שלא יודעת מה זה דעות פוליטיות, וגואל, שאולי קצת בוחש בקצוות, אבל לא יעורר מהומות גם אם ידרסו לו את הכלב.
"כשאני מסתכל אחורה זה נראה לי לא חשוב ולא מרגש ולא מעניין" (גואל, שצפה במריבות במציאות, ולא אחרי העריכה הדרמטית של האח הגדול)
אז מה למדנו מהעונה הזאת? שמספיקים ארבעה שבועות ליצור מלחמת עולם בין קבוצה של אנשים שלא מכירים זה את זה, אבל דרושים הרבה יותר מ-100 ימים לשכנע אותם להשכין שלום אמת. מצד שני, אם ההמון, האספסוף, כל הזבל הזה שצופים בריאליטי, אם כולם בעד האופציה המוצלחת של הקול השפוי, אם רודף השלום מנצח והאריה מחרחר הריב מובס, אם שפרה לוקחת את בובליל ודודי מליץ את שימי תבורי, ואם החיוך של אלירז מועך את צקצוקי הלסת של סער, מי זה, לעזאזל, שמצביע לליברמן?
No comments:
Post a Comment