אם לא נשמור על השידור הציבורי, כלי התקשורת המסחריים ישתלטו על הדיון הציבורי בישראל. המשמעות: עוד שלב בהידרדרות הדמוקרטיה
בימים הקרובים יוכרע גורלה של רשות השידור. בתוך כשבוע עד שבועיים נדע אם הערוץ הראשון ימשיך לחיות, ועמו ערוצי קול ישראל השונים, או שהערוץ הראשון ייסגר, ועמו ייסגרו גם כמה ערוצים של קול ישראל. הכול תלוי בשאלה האם הרפורמה בשידור הציבורי, שתלויה ועומדת זה כמה שנים, תעבור, או שתיקבר ועמה גם השידור הציבורי כולו.
מרבית אזרחי המדינה אינם מבינים מה בעצם מתרחש ברשות השידור. הם רואים שמצבו של הערוץ הראשון בכי רע, אך אינם מבינים למה. ובכן, להידרדרות הזו יש כמה גורמים: הגורם הראשון הוא ועדי העובדים של השידור הציבורי, שפעם משלו כאן ביד רמה, ובשנות השפע של הרשות הכבירו בדרישות להטבות שונות ומשונות, שפגעו בחוסנו הכלכלי של הערוץ ובדימויו הציבורי.
עלייתם של הערוצים המסחריים ועלייתו של הרעיון הקפיטליסטי בשדרה המנהיגה של החברה הישראלית הביאו לשקיעה מואצת במעמדו של הערוץ הראשון ובכספים שהופנו אליו. גורם נוסף שאחראי ישירות לשקיעת השידור הציבורי הוא משרד האוצר, שכנראה מעוניין לסגור את הערוץ הראשון וכמה ערוצי רדיו מפני "שאינם רווחיים".
אמנם נכון שוועדי העובדים של רשות השידור תרמו בעבר למצב הקשה של הרשות, אך זה שנים רבות הרשות סובלת מקשיים עצומים, שנגרמים כתוצאה מהקיצוץ החד בתקציבה, קיצוץ שהאחראי לו הוא משרד האוצר. השאלה הקשה שנשאלת היא: מי הסמיך את משרד האוצר לקבוע שמדינת ישראל איננה זקוקה לשידור ציבורי?
שאלה מרתקת אך בלתי פתורה היא שאלת עמדתו של יו"ר ההסתדרות, מר עופר עיני, בסוגיה זו. קולו של מי שאמור להיות מגן זכויות העובדים בישראל איננו נשמע מספיק בסוגיות עקרוניות. הייתי שמחה מאוד לשמוע מה דעתו על עתידה של רשות השידור, המאגדת עובדים רבים, נכסים לא מעטים, ובעיקר נכסים אזרחיים ותרבותיים מהמעלה הראשונה.
מרבית אזרחי המדינה אינם מבינים מה בעצם מתרחש ברשות השידור. הם רואים שמצבו של הערוץ הראשון בכי רע, אך אינם מבינים למה. ובכן, להידרדרות הזו יש כמה גורמים: הגורם הראשון הוא ועדי העובדים של השידור הציבורי, שפעם משלו כאן ביד רמה, ובשנות השפע של הרשות הכבירו בדרישות להטבות שונות ומשונות, שפגעו בחוסנו הכלכלי של הערוץ ובדימויו הציבורי.
עלייתם של הערוצים המסחריים ועלייתו של הרעיון הקפיטליסטי בשדרה המנהיגה של החברה הישראלית הביאו לשקיעה מואצת במעמדו של הערוץ הראשון ובכספים שהופנו אליו. גורם נוסף שאחראי ישירות לשקיעת השידור הציבורי הוא משרד האוצר, שכנראה מעוניין לסגור את הערוץ הראשון וכמה ערוצי רדיו מפני "שאינם רווחיים".
אמנם נכון שוועדי העובדים של רשות השידור תרמו בעבר למצב הקשה של הרשות, אך זה שנים רבות הרשות סובלת מקשיים עצומים, שנגרמים כתוצאה מהקיצוץ החד בתקציבה, קיצוץ שהאחראי לו הוא משרד האוצר. השאלה הקשה שנשאלת היא: מי הסמיך את משרד האוצר לקבוע שמדינת ישראל איננה זקוקה לשידור ציבורי?
אין תחליף לשידור הציבורי
השידור הציבורי הוא נכס תרבותי שאין לו תחליף בחברה המורכבת ורבת הגוונים שלנו; הפעלתו בדרך שקולה ויצירתית מאפשרת לקבוצות רבות באוכלוסייה וכן לבעיות ולאתגרים שונים, להגיע לתודעת האזרחים בזמן שכל אלה נדחקים לקרן זווית בערוצים המסחריים. ישנם נושאים רבים שאפילו כיום, במצבו המקוצץ, הערוץ הראשון הוא היחיד שמטפל בהם, והדבר נכון כמובן גם לגבי ערוצי הרדיו הציבורי.
הרס השידור הציבורי הוא פשע תרבותי ודמוקרטי מהמעלה הראשונה. הוא יהפוך את ישראל למדינה שבה כלי תקשורת מסחריים הם היחידים שמנהלים את הדיון הציבורי בסוגיות הבוערות
שאלה מרתקת אך בלתי פתורה היא שאלת עמדתו של יו"ר ההסתדרות, מר עופר עיני, בסוגיה זו. קולו של מי שאמור להיות מגן זכויות העובדים בישראל איננו נשמע מספיק בסוגיות עקרוניות. הייתי שמחה מאוד לשמוע מה דעתו על עתידה של רשות השידור, המאגדת עובדים רבים, נכסים לא מעטים, ובעיקר נכסים אזרחיים ותרבותיים מהמעלה הראשונה.
מקור:NRG
No comments:
Post a Comment