הפה הגדול: צו פיוס

לחיצת יד כמו זו שבין אלירז לסער לא נראתה במחוזותינו מאז לחיצת היד בקמפ דייוויד. משחק? אסטרטגיה רגע לפני ההדחה? כל עוד נפטרנו מתומר זה לא באמת משנה

משכין שלום. אלירז צילום: רונן אקרמן

בקרקס של "האח הגדול" חגגו את נשף פורים מוקדם מהרגיל. עדנה והילה התחפשו לליצניות, תומר לזורק סכינים ואיילה לרקדנית, כשהתחפושות התאימו פחות או יותר לבעליהן. עדנה באמת באה לתוכנית כדי לעשות בלגנים כמו שליצנים אוהבים לעשות ולא במקרה היא הדביקה עוגת קצפת לפרצופו של סער, שאותו הבלגנים שלה לא מצחיקים.

תומר לעומת זאת, בא לתוכנית על מנת לתקוע סכינים באנשים על ידי "מניפולציות שהוא עושה בשקט", משפט שהוא מייחס לגואל במקום לעצמו. איילה הרקדנית, שהתחילה את הקריירה בבית האח כשהיא רוקדת על כל החתונות והייתה נחמדה לכולם כשהיא מסתירה את דעתה האמיתית עליהם בכדי שלא ידיחו אותה, שינתה לבגד ריקוד חושפני, כי עכשיו היא בטוחה יותר מתמיד שהיא רוקדת כל הדרך אל הגמר.

אלירז, שהצטרף לריקוד של איילה בביישנות חיננית, הסתיר בכל מאודו את ה"בולבולון" שהוצמד לבגד הריקוד שלו כי הוא עדיין לא בטוח בניצחונו. אם היה יודע מה שאנחנו כבר יודעים - שהוא ככל הנראה המנצח הבלתי מעורער של העונה - גם אז היה שומר על איפוק, כי האיש צנוע וענו מטבעו ולרגע לא הופתעתי כאשר אמר בערוץ 20 לאחר שהוכרזו ביום רביעי המועמדים להדחה: "חבל לי על הקהל שבחוץ, בשביל מה הם צריכים על הראש נער פרברים כמוני?".

סער המאצ'ו, שגבריותו לעולם לא תרשה לו להציע לאלירז לעשות שולם, התחפש ללוליין שהולך על חבל דק, המפריד בינו ובין אהובתו בעולם האמיתי שבטח כבר עזבה אותו לטובת אחר. כי מי תרצה להיות נאהבת על ידי מישהו שכאשר הוא מועד, הוא נופל מהחבל הישר לזרועותיה של אהובה אחרת. אותו חבל דק בקרקס החיים, עליו מהלך סער לפעמים בבטחה ולפעמים בחוסר ודאות, מפריד גם דמותו האמיתית לבין הגבר שהוא חושב שהוא. אותו גבר מסוקס, חמור הסבר ובעל המבט הקשוח והמיוסר שצועק: "לא לעולם חוסן", אבל הופך לילד חסר אונים מול אלירז הצעיר ממנו בכמה שנים כשזה מציע לו את ענף עץ הזית.

בלתי נסבל. תומר פלאש 90

אלין התחפשה לנערת קרקס, וספגה על גופה את בלוני המים שתומר זרק עליה כמו שהיא סופגת מדי פעם צחקוקים עוקצניים על אישיותה הבלונדינית מבלי להגיב, ולא בגלל שאינה מסוגלת או טיפשה, אלא בגלל שהיא חמודה, עדינה וטובת לב, ומעדיפה לא לריב. החיילת בת ה-18, שמשום מה איילה חושבת שהיא נעל ומחקה אותה ואת אופן דיבורה למרות שהיא עצמה זקוקה לניתוח פוליפים דחוף, בסופו של דבר גוערת בסער, שבגיל 37 הוא ילדותי יותר ממנה. אז מה אם היא חושבת שלדג המסכן חסר חמצן והוא גם התחיל לצלוע אחרי שנפל מהצנצנת השבורה? בסך הכל רוח שטות רגעית שהיא כמשב רוח רענן בתוך כל הדרמה הסוחפת שהתרחשה בימים האחרונים בבית האח.

והייתה דרמה בהחלט מרתקת שבה אלירז הפך מחביב הקהל לאהוב

מושבע. בצורה הכי טבעית ופשוטה, הוא נכנס להשלים עם סער, כשהוא מודה בפניו שהתרגש לפני כן כמו נער שיוצא לדייט. סער נמס ונשבר כאשר מולו יושב אדם שיודע איך לגעת במילים ובלבו של גבר קשוח כמוהו. עם לחיצת היד ביניהם, שלא הייתה דוגמתה מאז לחיצת היד בקמפ דייויד, נחתם הסכם השלום בין שני המחנות שגרר פיוס עולמי. אפילו עדנה, שמעדה עם נושא השואה, התנצלה בדמעות בפני האומה כולה.

אני חייבת להודות שעדנה גרמה גם לי לאי נחת מההשוואה שעשתה בין ספר יהושע לבין השואה במיוחד שהסבתות שלי ז"ל היו ניצולות התופת הזאת ועברו שבעה מדורי גיהינום, אך בכל זאת הצליחה לעורר בי אמפטיה והערכה בשל חוכמתה וידיעותיה ויכולתה לבקש סליחה ולהודות בטעות.

תרקוד אל הגמר? איילה צילום: רונן אקרמן

יכולתי לחשוד שאלירז הוא אסטרטג מצוין שבחר בעיתוי הנכון על מנת להשלים עם סער יום לפני ההדחה בכדי להשיג קולות, אבל בעיניי אסטרטגיה היא לגיטימית במשחק כזה, במיוחד אם יש בה מן החיוב, ואין ספק שהיה הרבה יופי בדרך בה הצליח אלירז להשכין שלום בבית ולתת לכולנו לחוות קתרזיס אמיתי לפחות עד למשבר הבא.

כמו בקמפ דיוויד. סער צילום: רונן אקרמן

ולכן, אלירז הוא האיש שלי למיליון. הוא אמנם קטן בגובהו, אך גדול באישיותו, ובעיני הוא דוגמא למושג האנטי-הירו מכיוון שהוא לא מתבייש להביע רגשות ולחשוף חולשות כמו גיבורים ספרותיים חזקים ש"אוי ואבוי לנו" בלשון חמותי שרה, אם חלילה היו חושפים נקודות תורפה. אלירז האנטי גיבור הוא הגיבור האמיתי, והוא יפה בעיניי עשרת מונים מהגורג'ס שנפטרנו ממנו אתמול, ומאז שהלך, מסך הטלוויזיה נהיה לפתע נקי יותר.

אני מודה שברוח הפיוס והשלום העולמי ששררו אתמול בתוכנית, אהבתי כמעט את כל הדמויות או סלחתי לחלקן. אפילו אהבתי את האח הגדול ונהניתי לשמוע את קולו המרגיע כשדיבר עם עדנה, אבל לרגע לא הצלחתי לחבב את תומר שאפילו אחרי ההדחה, כשהוא יושב מול ארז טל ואסי עזר, הוא המשיך לדבר גבוהה גבוהה על עצמו ולזרוק את מבטי הצד המזלזלים שלו לכל עבר.

נכון שבהתחלה מאד לא אהבתי את גואל וחשבתי שהוא נחש לא קטן כמו תומר, אבל הוא התרכך והצטנע והחברות האמיצה שלו עם אלירז, העמידה האיתנה שלו לצדו והפירגון העצום שלו כלפיו גרמו לי לחבב אותו וליהנות מהשנינות והחוכמה שלו שמדי פעם הוא מסכים לנדב וחבל שלא במנות גדולות יותר.

תומר לעומת זאת, היה בלתי נסבל. איך אפשר לאהוב מישהו שהמילים "אני שונא אותה" או "מתעב אותה" או "אבא שלי היה שורף אותה" (על עדנה) או: "הוא אפס מאופס" (על אלירז) ועוד כאלה וכאלה חידודי לשון שיש בהם שנאה ותיעוב כלפי אחרים הם הלקסיקון היומי שלו. אז למי שיתגעגע אליו יכול לבקר אותו בקליניקה שהוא כנראה יפתח בקרוב, לשכב על ספת השרינק ולזכות בניתוח אישיות מתומר סלש גורג'ס סלש ריק מתוכן.

מקור: NRG